"וַיָּקָם אַבְרָהָם" - נכתב פעמיים בפרשת חיי שרה, בתיאור ההתמודדות של אברהם אבינו לאחר אבלועל פטירת שרה רעייתו.כל יום צריך לבחור לקום מחדש, כשהקושי כל כך נוכח.עם זאת, מתוך אמונה בחיים ובהמשכיות - בוחרים להיאחז בקיים ובתקווה.
🇮🇱 "התקווה" הפך לסמל ממלכתי ברגעים של כאב,של אחדות ושל גאווה.מפתיע כי מעמדו כהמנון המדינה עוגן בחוק רק ביום כ״ו במרחשוון תשס״ה (2004), לפני 22 שנה.המקור למילות התקווה נכתב כשיר בן תשעה בתים - "תקוותנו". השיר שנכתב ברומניה, עלה לארץ ישראל יחד עם מחברו, נפתלי הרץ אימבר, ועד מהרה השתרש בלב החלוצים במושבות הארץ, עוד טרם ייסוד התנועה הציונית🌱.בשנת 1933, ייתכן שדווקא כתגובה לימים הקשים באירופה באותה תקופה, נקבע השיר כהמנון הרשמי של התנועה הציונית 🇮🇱.על אף ש"התקווה" הושר בטקס הכרזת המדינה, והושמע מאז כהמנון בטקסים ממלכתיים, ציבוריים ואחרים, הוא לא עוגן בחוק "הסמל והדגל" משנת 1949.כאמור, רק 55 שנה לאחר מכן, בשנת 2004, עוגן "התקווה" ב"חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה", ושם החוק שונה בהתאמה.
🌱פרשת חיי שרה עוסקת בתקווה ובהמשכיות גם לנוכח הקושי. בפרשה שבה אנו נפרדים משרה אימנו ומאברהם אבינו, ובהפטרה מדוד מלך ישראל, אנו ממשיכים לשאת את הרוח ואת התקווה כי דור ההמשך יזדקף בגאווה שורשית ומעצימה, וימשיך את המורשת ואת העשייה."הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם" - לחיים של תקווה והגשמה!בשורות טובות ושבת שלום,מיטל קליין גז💫
✨להזמנת חברים לקבוצה:לקבוצת הוואצאפ